#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשיצאה מידת צד אחד ארוכה ממידת התחום בצד השני ? ומה הדין כשאחד מדד וקיצר והשני האריך ומדוע ? ועד כמה ? 	"הולכים בשניהם אחר הארוך, דתולים דלא משך החבל כראוי.<p></p><p dir=""rtl"">ותולים להקל עד כדי מידת אלכסון העיר, דאז אפשר לתלות שטעה ולא ידע למדוד האלכסון, וביותר מזה אין במה לתלות.</p>"	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דבמתני' נאמר דלא אמרו חכמים את התחומין להחמיר אלא להקל, ובברייתא דלא אמרו להקל אלא להחמיר ? ואיזה דין אמרו מש&quot;ה ?	"דין תחומין אינו קולא בדיני תורה אלא חומרא עליה, ועל כן הקילו בדין זה, כיון שעיקרו חומרה על דברי תורה.<p></p><p dir=""rtl"">ועל כן נאמנים אפילו עבד ושפחה לומר, דעד כאן היה תחום שבת.</p>"	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שני חילוקי דינים יש בין עיר של יחיד לשל רבים לעניין עירוב ?	"א. של יחיד מערבים את כולה, של רבים צריכים שיור.&nbsp;<div>ב. של יחיד רה""ר שבה סגי להו בלחי מב' צדדים או בקורה מב' צדדים [לר' יהודה דמערבים רה""ר], עיר של רבים לא.</div>"	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשבת עיר של יחיד ועיר של רבים ? (כמה נכנסים, נעשית של רבים, וריש גלותא).	שנכנסים לה ס' ריבוא של רבים, פחות של יחיד. של יחיד ונעשית של רבים דינה כשל יחיד, של רבים אף אם נעשתה של יחיד דינה כשל רבים.</p><p dir='rtl'>לס&quot;ד הקולא בעיר של יחיד שנעשית של רבים הוא רק כגון דיסקרתא דריש גלותא, דשכיחי התם אינשי ומדכרי אהדדי, שלא ללמוד מזה לעיר של רבים. למסקנא הוא בכל מקום, דבצפרא דשבתא שכיחי אינשי גבי הדדי.	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן גם עיר של רבים מערבים אותה כעיר של יחיד ?	כשיש לה רק פתח אחד.	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים עיר של יחיד לחצאין לארכה ולרוחבה ?</p><p dir='rtl'>והאם הוא תלוי בנידון האם חצר המותרת במקומה אוסרת מקום שיש לה עליו דריסת רגל ?	חצאין לארכה אין מערבים, דדריסת הרגל של האחרים אוסרת.</p><p dir='rtl'>לרוחבה דאפשר לחלק שכל צד יצא בפתח אחר של העיר, לל&quot;ק דר&quot;פ אינה אוסרת ואף לר&quot;ע דחצר המותרת במקומה אוסרת, דשם אין לה פתח אחר, וכאן יש.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב גם לרוחבה אסור, ואף לרבנן דחצר פנימית אינה אוסרת. דיכולה שלא לצאת, והמחיצות שבין החצרות מחלקות. אבל כאן אין דבר המחלק לב' רשויות.	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפי' במתני' דאמרו דעיר של יחיד אין מערבים אותה לחצאין, ומ&quot;מ מערבים מבוי מבוי בפנ&quot;ע ?	כגון כשעשו דקה בפתח המבוי, שסלקו עצמן משם.	<br/>עירובין דף נט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעניין אלו שלושה דברים נאמר שסולם כמחיצה להקל, ולאיזה דבר נאמר שהוא כפתח להקל? 	"כמחיצה: א. בחצרות שביניהם סולם, דאם רצו מערבים כ""א לעצמו. ב. עיר של רבים שיש לה פתח אחד וסולם אחד, מערבים את כולה. ג. חצר שיש לה סולמות ברוחב י' אמות, לא פקעה משם תורת מחיצה.<p></p><p dir=""rtl"">כפתח: סולם בין ב' חצרות, יכולות לערב זו עם זו.</p>"	<br>עירובין דף נט		
